תורה תמימה על התורה, דברים ז׳:כ״ה

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

25
פסילי אלהיהם תשרפון. ת"ר, כשהשליכו את חנניה מישאל ועזריה לתוך כבשן האש, אזיל דניאל מהתם, אמר, איזל מהכא, דלא לקיימו בי פסילי אלהיהם תשרפון . סנהדרין צ"ג א'
26
פסלי אלהיהם תשרפון. תניא עבודת כוכבים של נכרי אסורה מיד, דאמר קרא פסילי אלהיהם תשרפון באש – משפסלו נעשה אלוה . ע"ז נ"ב א'
27
פסילי אלהיהם תשרפון. תנא רב יוסף, מניין לעובד כוכבים שפוסל אלהיו, שנאמר פסילי אלהיהם תשרפון באש . ע"ז נ"ב א'
28
לא תחמד וגו'. שמואל רמי, כתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם וכתיב ולקחת לך, הא כיצד, פסלו לאלוה – לא תחמוד, פסלו מאלוה – ולקחת לך שם שם
29
לא תחמד וגו'. מניין לעובד כוכבים שמבטל עבודת כוכבים שלו, א"ר יוחנן, דכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך, אתה אי אתה חומד ולוקח, אבל אחרים חומדים ואתה לוקח ירושלמי ע"ז פ"ד ה"ד
30
כסף וזהב עליהם. העובדי כוכבים העובדים את ההרים ואת הגבעות הן מותרין ומה שעליהם אסורין, שנאמר לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך . ע"ז מ"ה א'
31
כסף וזהב עליהם. ולהלן הוא אומר פ' נצבים ותראו את שקוציהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם , הא כיצד, עמהם דומיא דעליהם, מה עליהם דבר של נוי אסור ודבר שאינו של נוי מותר, אף עמהם דבר של נוי אסור ודבר שאינו של נוי מותר שם נ"א ב'
32
כסף וזהב עליהם. תניא, בהמה נעבדת צפויה אסור, דכתיב לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך . תמורה כ"ח ב'